<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ג ח"י</h1>
<h2>דף מה.</h2>
פוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה כיצד פוגמת היתה כתובתה אלף זוז והוא אומר התקבלת והיא אומרת לא התקבלתי אלא מנה וכן עד אח' מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבוע' וכן מנכסים משועבדי' כגון שמכר כל נכסיו לאחרים באת ליפרע מלקוחות לא תפרע אלא בשבועה ואף על גב דכתב לה בעלה נאמנות כי אין הנאמנות מועיל כשכתב לה נדר ושבועה אין לי עליך אלא לו או ליורשו אבל לב"ח אח' שיש לו עליו שני בעלי חובו' או כתובת אשה או שמכר לאחרים ובאו לטרוף אינו מועיל הנאמנות. וכתב רש"י דאי כתב לה נאמנות דתפרע שלא בשבועה וכן הסכימו רוב הפוסקים ואם כתב ולא לבאים ברשותי ובא ליפרע שלא בפניו פטור משבועה. וכתב הרא"ש משום הרמאין נכון להחמיר. וכן אם מת הבעל ובאת ליפרע מן היתומים לא תפרע אלא בשבועה. ופוגמת כתובתה בעדים או בפחות משוה פרוטה בעיא ולא איפשיטא ולא תפרע אלא בשבועה וכתב רב אלפס דאי לא אמרה כן ההיא שטר' חספ' בעלמא הוא ולא גבייא ביה ובמגו דיכלה למימר טוב הוא השטר לא מהימנא כי לאפוקי ממונא לא אמרינן מגו ועד אחד מעידה שהיא פרועה ומשביעה שבועה דרבנן שתקנו אות' להפיס דעתו של בעל לא בשביל העד כי זאת נשבעת ונוטלת לא שייך הכא דין עד אחד ועוד דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות ויש צד שיכול הבעל לעשות הערמה ומשביעה שבועת התורה כגון שאומר לה שהמעות הראשונים שפרע לה שיהיו הלואה ופורע אותה פעם שנית בפני העד הראשון ובפני עד אחר ומודיע אותו לעדים כדי שלא יאמרו שתי כתובות היו. כתובות שבועות.
